תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, נחקק על מנת לספק מענה משפטי וכלכלי מהיר לחברות ויחידים שנקלעו למצוקה תזרימית עקב השלכות המלחמה. המנגנון שואב השראה מתיקון מס' 4 (שנחקק בתקופת הקורונה) ומטרתו להעניק לחייב "אוויר לנשימה" לעצירת כדור השלג של הליכי הגבייה, מתוך מטרה לגבש הסדר נושים מבלי להיכנס לסדרי הדין הנוקשים של הליך חדלות פירעון מלא.להלן ריכוז שאלות ותשובות מקצועיות העוסקות ביישום התיקון ובמשמעויותיו המשפטיות והמעשיות.
הבשורה המרכזית היא האפשרות לקבל צו עיכוב הליכים מבית המשפט (לתקופה של עד 3 חודשים, עם אפשרות הארכה לעד 4 חודשים בסך הכל) בטרם גובשה הצעת הסדר סופית ובטרם כונסו אסיפות נושים. במסלול זה, החברה נשארת במעמד של ניהול עצמי (Debtor in Possession) – הדירקטוריון וההנהלה ממשיכים לנהל את העסק, בעוד שצו עיכוב ההליכים מקפיא פתיחת הליכים חדשים, עוצר הליכי הוצאה לפועל ומונע סילוק יד מנכסים (לרבות עיכוב פינוי ממושכר).
בית המשפט ייעתר לבקשה אם הוכחו שלושה תנאים מצטברים:
בניגוד לנאמן הממונה תחת צו פתיחת הליכים (אשר מופקד על השליטה והניהול בפועל), מנהל ההסדר לפי תיקון 9 משמש בעיקר כגורם מפקח ומסייע מטעם בית המשפט. סמכויותיו כוללות:
התיקון מתייחס למורכבות של חברה המנסה להמשיך לפעול אך ספק מרכזי שלה מסרב להמשיך לספק סחורה או שירות בשל חובות עבר. בית המשפט הוסמך להורות לספק להמשיך ולספק את שירותיו (למשל: ספקי תקשורת, תוכנה, חשמל או חומרי גלם ייחודיים), ובלבד שהתשלום בגין האספקה השוטפת בתקופת העיכוב מובטח.
כן, זוהי נקודה קריטית בתיקון. החוק מאפשר לבית המשפט (בתנאים מסוימים) להחיל את עיכוב ההליכים גם על ערבים אישיים לחובות התאגיד. הרציונל הוא למנוע מצב שבו הנושים "עוקפים" את הקפאת ההליכים של החברה דרך תביעות אישיות נגד בעלי השליטה, מה שיוביל לקריסתם האישית ויסכל את היכולת שלהם לרכז מאמצים בהצלת החברה או בהבאת הון עצמי להסדר.
עבור יחידים, התיקון משפר משמעותית את מסלול חלק י' לחוק ("הסדר נושים ליחיד"). הוא מאפשר ליחיד (שחובותיו עולים על כ-50,000 ש"ח) לקבל צו עיכוב הליכים של עד 3 חודשים בטרם הושגה הסכמה של נושים, וזאת כדי לארגן מחדש את התחייבויותיו. בזמן זה, ממונה מנהל הסדר (לרוב עורך דין ממאגר הממונה), המגבש יחד עם היחיד תוכנית כלכלית שתובא לאישור הנושים. יתרון הליבה נשמר: היחיד אינו מוכרז כחדל פירעון, הגבלות פוגעניות אינן מוטלות עליו אוטומטית (אין פרסום ב-BDI, אין איסור אוטומטי על שימוש בהמחאות), והוא שומר על המוניטין המקצועי שלו.
במידה שתקופת עיכוב ההליכים מסתיימת ללא אישור הסדר על ידי הרוב הדרוש באסיפות הנושים (75% מערך החוב בהצבעה), או שמנהל ההסדר מדווח לבית המשפט כי לחברה אין תוחלת כלכלית והיא צוברת גירעונות חדשים – פוקע צו עיכוב ההליכים. בשלב זה, הגנת "המסך" מוסרת. לרוב, התוצאה המיידית היא בקשה אקטיבית של נושה (או של החברה עצמה) לעבור להליך חדלות פירעון מלא – הפקעת הניהול ומינוי נאמן לשם פירוק נכסי החברה.
